מהו המניע האמיתי לפעולותיה של רוסיהבעולם ובמזרח התיכון בפרט? אלכסנדרדוגין, האיש שמכונה "הפילוסוף של פוטין",מדבר בראיון נוקב על אסטרטגיות המשטרהרוסי, על שיתוף הפעולה עם איראןוהחיזבאללה, על הקשרים עם טראמפ ועלהפילוסופיה שעומדת מאחורי הכול

"פוטין חושב באופן יותר פרקטי, אניבאופן יותר אידיאליסטי, אבל בסופושל דבר אנחנו חושבים דומה ופועליםבאותו קו. זה רק עניין של איזון", אומרלי אלכסנדר דוגין, האיש שזכה לכינוי"המוח של פוטין" על ידי כלי תקשורתבמערב, והאדם שמייצג אולי בצורה הכיקרובה למציאות את האידאולוגיה שלהנשיא הרוסי ומאפשר להבין אותה.לדוגין אין בעיה לדבר איתי בפתיחות.בניגוד לדיפלומט שאומר רק מה שהואחייב, או לאיש מודיעין שלא אומר דבר,לדוגין אין כיום תפקיד רשמי בממשל הרוסיולכן הוא מרגיש קצת יותר בנוח. קצת,מכיוון שגם ללא תפקיד רשמי בקרמלין, ידומורגשת במהלכים מסוימים שמבצע פוטין.יש פרשנים שאף מייחסים לו את תפקיד"האידאולוג הראשי" של הקרמלין, באופןלא רשמי כמובן.רק במארס האחרון נודע כי דוגין מילאתפקיד מפתח בשיחות החשאיות שהתקיימובין רוסיה לטורקיה בעת הכי קריטית –כשיחסיו של ארדואן עם פוטין התדרדרולתהומות לאחר שמישהו בטורקיה החליטלהפיל מטוס קרב רוסי בסוף 2015 . דוגיןהזמין למוסקבה חמישה בכירים מהמודיעיןהצבאי של טורקיה, ביניהם גנרל בדימוס,וארגן להם פגישות עם קצינים רוסים, כפישדווח בחדשות "בלומברג".במהלך הפגישות הוביל דוגין אתהמשלחת הטורקית ל"חדר סודי", והפגישאותה עם שותפו – קונסטנטין מלופייב,מיליונר רוסי שהקים עם דוגין ערוץ טלוויזיהעל אדמת רוסיה. דוגין הציג אותו כ"יד ימינושל פוטין" ו"כמי שיכול פשוט לדפוק עלדלתו של הנשיא"."ידענו שכל מה שאמרנו הועבר ישירותלפוטין", אישר מאוחר יותר איסמעיל האקיפקין, בכיר לשעבר במודיעין הצבאי שלטורקיה שהשתתף בפגישות, לפי חדשותבלומברג. ביולי 2016 , רגע לפני ניסיוןההפיכה, דוגין שהה באנקרה, לשיחות עםמקורבי ארדואן. בראיון לערוץ טלוויזיהטורקי הוא אמר: "עשיתי כל מה שיכולתיכדי לקרב ולפייס בין הממשלה שלי לביןממשלת טורקיה".אבל דוגין אינו רק שליח הקרמליןלמשימות פיוס או גישור למיניהן. במרביתזמנו הוא פילוסוף )גאון, יש הטוענים(ומומחה לגיאו-פוליטיקה שספריו השפיעושכתב וקריאה מספריו, מתגלה אישמורכב הרבה יותר שקשה לתייג עם סיסמהפוליטית אחת. כן, יש בו משהו מסוכן, אולםניכר גם שתווית ה"פשיסט" שהצמידו לומבקריו אינה לגמרי מדויקת.מבחינת דוגין פה בדיוק נעוצה הבעיה– בחוסר היכולת של המערב להבין אתהפילוסופיה שלו ואת זו של פוטין. "רובהמומחים במערב לא יכולים להבין את פוטיןואת העולם שבו אנחנו חיים", הוא אומר לי."לא רק שהם לא יכלו לחזות את כניסתו שלפוטין לסוריה, אלא גם לא את ניצחונו שלטראמפ. הסיבה לכך היא שהם ממשיכיםלהסתכל על המציאות מתוך תפיסת העולםהצרה שלהם. הם לא מחוברים למציאות".בחזרה לאימפריה הרוסיתבשנות ה 90- , לאחר נפילת בריה"מהקומוניסטית, ניסה הממשל הרוסי להגדיראת "המציאות" החדשה – לקבוע חזון אואידאולוגיה שתאפיין את העם הרוסי ואתהכיוון שאליו תצעד רוסיה. בוריס ילצין,שהיה נשיא הפדרציה הרוסית באותהתקופה, הקים צוות חשיבה שניסה להגיעלתשובה ראויה. במקביל קמו מספרצוותים נוספים שהובילו אינטלקטואליםופוליטיקאים, אבל כפי שסיפר ילצין בעבר– כולם נכשלו במשימה.החשש העיקרי של גופי החשיבההאלה היה מהחולשה הרוסית. הם האמינושצריך לתקן את המצב ולהחזיר את רוסיהלגדולתה. ב 1999- עלה לשלטון פוטיןשהתרכז בייצוב הכלכלה הרוסית והמערכתרוב המומחים לא מבינים את פוטיןואת העולם שלנו. הם מסתכליםעל המציאות מתוך תפיסת עולםצרה. הם לא מחוברים למציאותעל קציני צבא ופוליטיקאים רוסים. אומריםשגאונות וטירוף יכולים ללכת יד ביד. אוליבגלל זה החליטו כמה כלי תקשורת מערבייםלקרוא לדוגין "פשיסט" או "קומוניסט", וישמי שהרחיק לכת ואף כינה אותו "הגבלסהרוסי". במהלך הראיון שערכתי עם דוגין,ולאחר עיון מעמיק באין-ספור מאמרים

הפוליטית )יש שיאמרו באופן חלקי בלבד(.אחרי שהתפנה הוא חזר כעבור מספר שניםלהתעסק שוב בהגדרת האידאולוגיה הרוסיתו"הדרך", שהטרידה את קודמו.דוגין נכנס לתמונה עוד קודם לכן,כשבתחילת שנות ה 90- החל לעסוק במהשנראה כמו "משחקים אידאולוגיים" – מצדאחד הוא נודע כאיש מאמין, אנטי קומוניסט,שתיעב את לנין. אבל מצד שני הוא סייעלמשל לכתוב את מצע המפלגה הקומוניסטיתהחדשה של הפדרציה הרוסית.ב 1997- הוא עשה צעד רציני קדימהכשהוציא ספר בנושא גיאו-פוליטיקה)The Foundation Of Geopolitics(שהפך לרב מכר ברוסיה. "ככל הנראהלא היה ספר נוסף שפורסם ברוסיה אחריתקופת הקומוניזם, שהייתה לו השפעהדומה על הצבא הרוסי, על המשטרה, ועלמדיניות החוץ", כתב ההיסטוריון ג'ון דנלופממכון החשיבה "הובר".הספר סלל את דרכו של דוגיןלעמוד ב 1999- בראש המחלקה לגיאו-פוליטיקה, במועצה לענייני ביטחוןלאומי, המייעצת ל"דומה" – הפרלמנטהרוסי. כמובן שבסיוע פוליטיקאים שוניםשאליהם התחבר. אבל זה לא הספיק. כדילקדם את רעיונותיו הגיאו-פוליטיים לגביעתידה של רוסיה, הוא הקים ב 2002- אתהמפלגה האירו-אסייתית, גרסה מודרניתשל התנועה האירו-אסייתית שהתפתחהבשנות ה 20- של המאה הקודמת."כשאתה מקשיב לנאומים של פוטיןורואה מה הוא עושה, נראה שהוא פועל

בהיסטוריה ובעולם, ומקור הרעיונות האלההוא התיאוריה האירו-אסייתית של דוגין",אמר בראיון לערוץ טלוויזיה קנדי מייקלמילרמן, דוקטורנט למדעי המדינה ו"מומחהלדוגין" שתרגם חלק מספרו האחרון שלדוגין לאנגלית. "זה מסביר בערך כל מהשפוטין עושה וקשור למערב, אבל זה לאמובן כרגע למערב".בבסיסה של התפיסה האירו-אסייתיתפועל רעיון עקרוני אחד – במקום לאפשרלארה"ב לקדם את הגלובליזציה שלהובכך לכפות את הערכים שלה ואת הזהותהחילונית-מודרנית שלה על רוסיה ועלתרבויות נוספות בעולם, רוסיה צריכהליצור תהליך הפוך – הפרדה בין תרבויות,וחיזוק הזהות הרוסית האותנטית. תפיסהשהייתה מנוגדת לאינטואיציה של רוסיםרבים לאחר נפילת בריה"מ – שציפו שרוסיהתשתלב בסדר העולמי החדש שמכתיבהארה"ב ותהפוך למדינה מודרנית."המערב תמיד מנסה לשנות את רוסיהלמשהו שהיא לא", מסביר מילרמן, "הוארוצה שהיא תהיה יותר מערבית, יותרמודרנית וחילונית, יותר כמותו, ומניחשכך זה צריך להיות ושזו הדרך הטובהביותר... ואז פוטין עולה לבמה ואומר: אנחנוציוויליזציה בת כ 1,000- שנה, עם מסורתדתית, אתרים קדושים וקוד תרבותי עמוק,ואנחנו לא ניתן למערב להכתיב לנו איךעלינו לפרש את ההיסטוריה שלנו או אתהמצב הנוכחי שלנו, ובטח לא את עתידנו".במילים אחרות, הדרך היחידה להחזיראת רוסיה לגדולתה, לפי דוגין ופוטין, היאלשקם את הציוויליזציה עתיקת היומיןשלה. איזו בדיוק? "האימפריה הרוסית",שהתקיימה החל מסוף המאה ה 17- ועדתחילת המאה ה 20- , אז החליפה אותהבריה"מ הקומוניסטית."חשוב לא לפרש באופן מוטעה אתדוגין ואת פוטין עצמו", מדגיש מילרמן.למשל, כשפוטין אמר שנפילת בריה"מ היא"הקטסטרופה הגדולה ביותר של המאהה 20- ", רבים חשבו שהוא קומוניסט אואפילו פשיסט. אבל זה לא ממש כך, הואמסביר. למעשה פוטין וגם דוגין הם אנטי-קומוניסטים. "מה שפוטין אמר היה במונחיםגיאו-פוליטיים... תדמיין את בריה"מהגדולה על מפת העולם. כעת תדמיין אתגבולות רוסיה הקטנה. תראה התכווצותקיצונית מאוד, ובדיוק ההתכווצות הזו היאמה שפוטין וגם דוגין רואים כבעייתית."לאורך כ 1,000- השנים האחרונות,הטריטוריה הרוסית התרחבה, התכווצה"כל מה שפוטין עושה הואמתוך התנגדות לליברליזםשאובמה ייצג"פוטין מתייחסלכל השיעיםבמזה"ת כשותפיםאסטרטגיםבסוריה אנחנו נלחמים כיוםנגד הגרסה של טרנטינולאסלאם, אבל חברים שלהאסלאם המסורתי האמיתי- חיזבאללה ואיראןמעט ושוב התרחבה, כלומר זה אזורשמשתנה בגודלו. אבל אחרי נפילתבריה"מ ההתכווצות הייתה קיצונית באופןרדיקלי כל כך, עד שהזהות האירו-אסייתיתספגה מכה קטסטרופלית. לכן דוגין ופוטיןחושבים שאם הפדרציה הרוסית תחזורלגודלה המקורי, ויהיה לה מעין איחוד אירו-אסייתי או איזושהי אינטגרציה בין מדינותבאזור, מבחינה גיאו-פוליטית רוסיה תחזורלגודלה הסביר והבריא".הדגמה של הרעיון הזה ניתנה בפלישההרוסית לדרום-מזרח אוקראינה וסיפוח חציהאי-קרים. לפי דוגין, כל האזור של דרום-מזרח אוקראינה הוא חלק מ"נובורוסיה"- אזור שהיה חלק מ"האימפריה הרוסית"במאה ה 18- ושייך למעשה לרוסים. פוטיןמסכים, ובאפריל 2014 אף אמר שמזרחאוקראינה היא "נובורוסיה".מה טוב ומה רע?אבל החשיבה האירו-אסייתית היארק אלמנט אחד בתפיסת עולם רחבהיותר שדוגין מכנה "התיאוריה הפוליטיתהרביעית" – שהיא הדרך האמיתית שבהרוסיה צריכה ללכת. מה היא אותה תיאוריהרביעית? דוגין מסביר בספרו The FourthPolitical Theory שיצא ב 2009- , כי עד

היום הוצגו לעולם שלוש תיאוריות מרכזיות:הראשונה היא הליברליזם שצץ במאהה 18- וקידש את "האינדיבידואל", כלומר אתהחופש שלו מכל צורה, זהות קולקטיבית או"חברות" בקהילה כלשהי שיכולה להגדיראת זהותו; התיאוריה השנייה – שאפיינהאת עליית בריה"מ וסין – היא הקומוניזם,שעסק בנושא המעמדות בחברה; ולבסוףהגיחה התיאוריה השלישית – פשיזם,שמשטרו של היטלר סימל אותה, כמו גםזה של פרנקו בספרד. הפשיזם עסק בנושאהמדינה )במקרה של מוסוליני( ובנושאהגזע )במקרה של הנאצים(."הפשיזם הופיע אחרי שתי התיאוריותהקודמות, אבל נעלם לפניהן", כותבדוגין. "הרוח הערפדית הרעה הזו – הרועהאבסולוטי הזה נעלם... והותיר מקוםלמאבק בין הקומוניזם ]של בריה"מ[לליברליזם ]של ארה"ב[, מאבק שעטה אתצורתה של המלחמה הקרה".ב 1991- הליברליזם ניצח וסימן אתדעיכת הקומוניזם, למרות שהשפעתהקומוניזם עדיין מורגשת בווריאציות שונותבעולם, בין היתר בסין. "ניצחון הליברליזם",כותב דוגין, "פתר את שאלת 'הנושא'. מעתההאינדיבידואל הפך לנושא המרכזי של כלהאנושות כמעט".בעוד שרבים חושבים שאין עם כךבעיה, דוגין טוען שהתפשטות הליברליזםבעקבות הגלובליזציה, גרמה לכך ש"נושאהאינדיבידואל כבר לא היה יותר תוצאהשל בחירה ]אישית[, אלא חובה על כולם...והתלווה לזה מחיר מוסרי כבד". מנקודתמבטו של דוגין זה הוביל לשחרור ממגבלותמוסר שאפיינו חברות מסורתיות, ומוביללפירוק מוסד המשפחה, לקידום אתיאיזם,ולחיזוק חלקים פסאודו-דתיים, כמו כת השטןו"כתבים דמוניים" של פילוסופים מודרניים."רוסיה הבינה שהיא לא יכולה ללכתבדרך הזו", הוא כותב, "ומכאן נבע הצורךבתיאוריה פוליטית רביעית". אבל לדוגין עודאין לגמרי מושג מה היא תהיה. מה שבטוח– היא לא יכולה להיות המשך של הקומוניזםאו של הפשיזם הכושלים. "היא אולי

לגלות אותה עוברת בהתנגדות לליברליזם,התנגדות לגלובליזציה והתנגדות למודרניותשמביא הליברליזם"."וכאן קיים פרדוקס", הוא ממשיך,"רוסיה לא יכולה להתחמק לבדהמהמודרניזציה ומהליברליזם המערבי, זהלא יהיה פשוט כל כך. המודל הסובייטיניסה לעשות זאת, וקרס". ולכן, גילויהתיאוריה הרביעית צריך לערב גם מדינותנוספות, באירופה ובאסיה למשל. כך,באמצעות התנגדות משותפת לליברליזם,התיאוריה הרביעית תוכל להתגלות.אז כל מה שפוטין עושה, כל החשיבהשלו, מבוססת על דחיית הליברליזםהמערבי, ומנגד חיזוק הזהות הרוסיתהאותנטית, הזהות הקונסרבטיבית?"נכון".וזו לדעתך הסיבה שאף אחד בשירותיהביון במערב לא הצליח לחזות שפוטיןייכנס לסוריה?"בהחלט. המומחים במערב ממשיכיםלהסתכל על המציאות מתוך תפיסת העולםהליברלית שלהם. עבורם, התקדמות החברההיא הדרך היחידה להבין את הלוגיקה שלהדברים, ולהיסטוריה התרבותית אין ערךאמיתי. כשהם נתקלים במשהו שלא מתאיםללוגיקה הזו, הם מכנים את זה מיד פשיזם,קונסרבטיזם, ברבריות ועוד. ההבנה שלהםשל מה 'טוב' ומה 'רע' מבוססת על זה. 'טוב'– זה קידמה, ו'רע' – זה שמרני, זה אלוהי, זהדת, זה מוסד המשפחה."מכיוון שפוטין קונסרבטיבי ובעדשימור מוסד המשפחה, קוראים לופשיסט או שעושים לו דמוניזציה, עודלפני שמנסים להבין את הלוגיקה שלו.וזו הסיבה לכך שאף אחד לא מבין אתפוטין, למרות שפשוט מאוד להבין אותו.כדי שהאנליסטים במערב יוכלו להבין אתפוטין, הם צריכים להניח בצד את הלוגיקההליברלית שלהם שיוצרת דעות קדומות."אגב, בדיוק מהסיבה הזו עושים עכשיודמוניזציה גם לטראמפ, כי לא מבינים אתהערכים הקונסרבטיביים שלו".אבל הדמוניזציה שעושים לפוטין לאנובעת רק מהערכים הקונסרבטיביים שבהםהוא מחזיק, אלא אולי יותר מכול, מהאופןשבו הוא אוכף אותם. בראיון לוולדימירפוזנר מהטלוויזיה הרוסית נשאל דוגיןמה הוא חושב על מתנגדיו של פוטין כמואלכסיי נבלני, בלוגר פוליטי שמוביל מחאהנגד פוטין כבר מספר שנים, או מיכאילקסיאנוב, ראש ממשלת רוסיה לשעברהעומד בראש האופוזיציה לפוטין. דוגיןהסביר שאלה אנשים שנסעו למערב, נפגשועם פרופסורים אמריקנים, והאסטרטגיהשלהם היא להחדיר לרוסיה את הליברליזםהמערבי. "אני מתייחס אליהם כאל בוגדים",הוא סיכם במשפט.ומה עושים לבוגדים? מעצרן של שלושחברות להקת הרוק "פוסי ריוט" ברוסיהממחיש זאת. דוגין מסביר שהן ניסו לגרום לעםהרוסי לחשוב שהוא נתקל במקרה במוזיקתה"פאנק-רוק" ושהוא במקרה אוהב את זה."אבל זה לא במקרה, הן מקבלות תמיכהמחו"ל. זו מלחמה סיסטמטית נגד רוסיה, נגדהערכים שלנו ונגד המסורת שלנו".עם זאת דוגין לא מציע לדכא אתהמתנגדים בכוח, אלא להרחיק אותםמהתקשורת, שדרכה הם מנסים להשפיע עלהעם הרוסי. "המטרה שלנו היא לשמור עלהערכים של רוסיה – לשמור על הריבונותשלה. זה משהו שפוטין ממש חושק בוומאמין בו. כשאני אומר 'ריבונות' אנימתכוון למשהו גדול יותר מהביטחון הלאומישל מדינה. אני מתכוון לשמירה על הזהותשל העם הרוסי – הזהות הדתית שלו, הזהותההיסטורית שלו".זה מתבטא גם במה שאתם עושים בחציהאי-קרים?"כדי להגן על הזהות הזו, לאכוף אותהוגם להרחיב אותה, פוטין משתמש בכלהכלים הגיאו-פוליטיים שעומדים לרשותו.המלחמה בסוריה ואיחוד חצי האי-קרים,כל זה היה כדי לחזק את הזהות הרוסית.חצי האי-קרים, מבחינת פוטין, זה ציוויהיסטורי לאחד את העם הרוסי ואת האנשיםשמחשיבים עצמם כרוסים. אבל במקבילהוא גם חושב שהנמל הצבאי בסבסטופול)חצי האי-קרים( חשוב כל כך עד שהואמוכן להסתכן בסנקציות כדי להשיג אותו. זההריאליזם שמאפיין אותו".כיום הוא לא הדת האסלאמית המסורתית,אלא גרסה מלאכותית ואגרסיבית שלו. זהלא אסלאם בכלל. דאע"ש הוא לא אסלאםמסורתי ואמיתי, אלא גרסה קיצוניתשלו שהושפעה מסרטי טרנטינו, מפוסט-מודרניזם. בסוריה אנחנו נלחמים כיום נגדהגרסה הזו של טרנטינו לאסלאם, ולא נגדהאסלאם האמיתי. ומנגד, אנחנו חברים שלהאסלאם המסורתי האמיתי".חיזבאללה ואיראן?"כן".לישראל ברור שהחיזבאללה הוא ארגוןטרור. על פי איזה קריטריון אתה מחליטשהוא מסורתי ולכן בסדר?"אני משתייך לאסכולה הנקראתTraditionalist School , שמפרטת באופןברור יחסית מה מסורתי ומה לא. בדרך כלל'מסורתי' הוא משהו שמנוגד למודרניות. זוגם הסיבה שאני אנטי-קומוניסט, כי מנקודתהמבט הזו הקומוניזם הרס את כל מהשמסורתי – את הדת, את האמונה, את הזהותהרוחנית, והביא למודרניזציה של החברההרוסית. בכל מקרה, כך אנחנו מצליחיםלהפריד בין מה שמסורתי לבין מה שלא".למרות הדיבורים של דוגין על ערכיםורוחניות, העזרה שרוסיה הביאה לאסאדבסוריה, מעמידה בספק את המניעיםהמוסריים שמנחים אותה. בראיון לערוץטלוויזיה טורקי הסביר דוגין שהתמיכהבאסאד אינה אישית, כבן-אדם, אלא כדמותשיכולה לשמור על המערכת הפוליטיתבאזור. "אנחנו לא מתעקשים על אסאד, אנחנורוצים לפתור את המצב בסוריה באמצעיםשלווים. אנחנו נגד מלחמה ובעד בחירותשלוות בסוריה. אבל פירודה של סוריהלחלקים שונים יהווה איום על האזור. הואיאיים על טורקיה למשל, ולכן גם טורקיה,מבחינה לוגית, בעד אחדותה של סוריה".ומה בדבר הפרות זכויות אדם קשותופשעים נגד האנושות? אתה אומר שרוסיהפועלת מתוך ערכים, האם ערכי לשתףפעולה עם אסאד?"אף אחד לא צריך לעצום את עיניו מולפשעים כאלו. אבל עדיף שכל אחד יתרכזבהפרת הנורמות האנושיות במדינה שלו,ולא יכפה את הערכים של הציוויליזציהשלו על ציוויליזציה אחרת. אין בעולםסט אחד של ערכים אוניברסליים. העולםצריך להבין שקיים עומק ומגוון תרבותיבין ציוויליזציות".לפי התפיסה הזו, בתקופת מלחמתהעולם השנייה כל מדינה הייתההעולם לא עצר את היטלר או את סטאלין אואת ההפצצות על הירושימה. זאת הדרך בהההיסטוריה מתקדמת. צריך להבין את זהאז מדוע פוטין משתף פעולה עםהחיזבאללה? גם זה נובע מערכים?"פוטין מתייחס לכל השיעים במזרחהתיכון כשותפים אסטרטגים. לאיראןלמשל, יש אינטרסים אסטרטגיים דומיםלאלה שלנו, מלבד האגרסיביות נגדישראל. אנחנו לא מתייחסים לישראלכאויב. מבחינתנו איראן לא מהווה איוםקיומי על ישראל, אבל אם היא תהווה,תפקידה של ישראל יהיה להגן על עצמה.באופן דומה, גם החיזבאללה הוא שותףאסטרטגי שלנו - הקשר איתו מבוסס עלאינטרס אסטרטגי. זה דבר אחד."דבר שני, בתוך האסלאם ישחלקים שונים. ישנו האסלאם המסורתי,המיוצג על ידי זרמים שיעים וגם סונים.ויש לאסלאם גרסה "פרוטסטנטית" –המיוצגת על ידי הסלפיזם והווהביזם,שאינה מסורתית. זה אסלאם קיצוני, סוגשל יצירה מלאכותית ומודרנית ביחסלשורשים המסורתיים של האסלאם."כך שמה שאנחנו מתמודדים מולו

צריכה להתרכז בעצמה ולא לנסות לעצוראת היטלר."העולם לא עצר את היטלר או את סטאליןאו את ההפצצות על הירושימה, וזוועותאחרות. זאת הדרך בה ההיסטוריה מתקדמת,זה טראגי, אבל אנחנו צריכים להבין את זה".אז לאן מתקדמת ההיסטוריה כעת? כדילהבין את הראש של דוגין, צריך להכניסלמשוואה גם את טראמפ."אמריקה אינה עוד יריב"למרות הסלידה מהליברליזם המערביומהמודרניות שארה"ב מייצגת, דוגין מאמיןשעלייתו של טראמפ תביא לשינוי היסטורי."יפהפה באופן יוצא מן הכלל – אחד הרגעיםהטובים בחיי", הוא כתב בעמוד הפייסבוקשלו לאחר השבעת טראמפ לנשיא. וכךאחרי עשורים שבהם הוא יצא נגד וושינגטון,עלייתו של טראמפ גרמה לדוגין להכריזשהעידן האנטי-אמריקני הסתיים. "אמריקהאינה עוד יריב", הוא כתב, "אלא בעלתברית פוטנציאלית תחת טראמפ".אז כעת, כשטראמפ נשיא ארה"ב,ומקדם אידאולוגיה קונסרבטיבית ביחסלזו הליברלית שאובמה קידם, אתה חושבשפוטין ישנה את המדיניות שלו בסוריהלמשל? אולי הוא יעשה "אחורה פנה?""פוטין לא מתכוון לשנות כלום במדיניותשלו. צריך להבין שפוטין מתבסס על שתיהנחות. הראשונה היא שה'אביב הערבי'נוצר על ידי האמריקנים, או ליתר דיוקעל ידי הגלובליסטים. הם הובילו להרסשל לוב, להרס מוחלט של עיראק וליצירתבית מטבחיים בסוריה. מכיוון שלאמריקההיה חלק מרכזי בזה, היא צריכה כעתאני מקווה שטראמפ יציע משהושיתאים למציאות שלנו. הואיכול לומר למשל - ישראל שלי,סוריה שלכם, במדיניות הבלטיותאל תגעו, אוקראינה תלויה בכם"יפהפה באופן יוצא מן הכלל- אחד הרגעים הטוביםבחיי", כתב דוגין על השבעתטראמפ לנשיאאותן למפת השליטה של הגלובליסטיםשפעלו תחת אובמה ולמפת השליטה שלנו."אני מקווה שטראמפ יציע משהושיתאים למציאות שלנו. הוא יכול לומרלמשל – ישראל שלי, סוריה שלכם, במדינותהבלטיות אל תגעו, אוקראינה תלויה בכם.אנחנו צריכים להבין מה טראמפ יעשה.אנחנו כרגע במצב שבו אנחנו לא יכוליםלבנות את המדיניות שלנו, עד שלא נקבלאת המפה הזו ונבין עד כמה האידאולוגיהשל טראמפ תהיה שונה ביחס לעבר. אבלבכל מקרה, אני מאמין שיהיה הרבה יותרפשוט להתמודד עם טראמפ מאשר עםאובמה, שאמר דבר אחד ופעל אחרת לגמריולבסוף האיץ את הכאוס בכל מקום".טראמפ אמר שאחד האויבים שלו היאסין, ושהוא רוצה להפריד בינה לבין רוסיה.איך אתם רואים את זה?"סין היא שותפה שלנו. לכן רוסיה נוקטתבגישה חיובית כלפיה. אבל אנחנו גםמבינים את הסכנה שסין מייצגת כשהיא בעדהגלובליזציה ורוצה להמשיך לקדם אותה.לכן אנחנו נוקטים בגישה פרגמטית. לאנתמוך בגישה אנטי-אמריקנית כלפי סין, אבלגם לא נעמוד ללא תנאים לצידה של סין".דוגין מאמין שטראמפ מסתכל עלסין בצורה פשוטה: "מדינה קומוניסטיתטוטליטרית עם אוכלוסייה עצומה מאתגרתאת האינטרסים האמריקנים באוקיינוסהשקט, מאיימת לספח את טייוואן, מציפהאת אמריקה בזבל זול, גונבת טכנולוגיה ברגעשהיא מניחה את עיניה עליה, והיא עושה אתכל זה בהצלחה... הוא ירדוף אחריה במלואהרצינות", הוא כתב בבלוג שלו."לכן אני יכול לומר שככל שהיחסיםבין ארה"ב לסין יהיו גרועים יותר", הואאומר לי, "זה יהיה טוב יותר עבורנו.אנחנו נהנה מזה. נשתמש בעימות ביניהןלטובתנו. זה ריאליזם".