עקרונות בסיסיים של פלטפורמת דוקטרינת eurasist

  

הנשימה של העידן

בכל תקופה הסטורית יש "מערכת קואורדינטות" שלו מוזרה - פוליטי, אידיאולוגי, כלכלי ותרבותי.

 

לדוגמה, המאה תשע עשר ברוסיה עברה תחת הסימן של המחלוקת בין "Slavophiles" ו "Pro-המערב" [zapadniki]. במאה עשרים פרשת המים עוברת בין "אדום" ואת "הלבנים". המאה XXI תהפוך המאה של האופוזיציה בין "atlantists" * (התומכים ** "גלובליזציה חד קוטבית") ו "eurasists" **.

  

  * Atlantism - המציין טווח הגיאופוליטי:

- מהבחינה ההסטורית והגיאוגרפית של נוף, הגזרה המערבית של תרבות העולם:

- מהנקודה האסטרטגית הצבאית של נוף, מדינות חברות בנאט"ו (במקום הראשון, ארה"ב);

- מהבחינה תרבותית, רשת המידע המאוחדת שנוצרה על ידי תקשורת המערבית-אימפריות;

- מנקודת מבט החברתית, "מערכת השוק", טענה שהוא מוחלט ושלילה כל הצורות השונות של ארגון החיים הכלכליים.

Atlantists - האסטרטגים של הציביליזציה המערבית והתומכים המודעים בחלקים אחרים של כדור הארץ, שמטרתן לשים את העולם כולו תחת שליטה והטלת הסטריאוטיפים החברתיים, כלכליים ותרבותיים המאפיינים את התרבות המערבית לכל יתר בני אדם.

את atlantists הם הבונים "הסדר העולמי החדש" - המערכת העולמית חסרת התקדים לטובת מיעוט מוחלט של אוכלוסיית כדור הארץ, מה שנקרא "מליארד הזהב".

גלובליזציה ** - התהליך של בנייה "סדר העולמי החדש", שבמרכזו יעמוד הקבוצות אוליגרכיים פוליטיות הכספיות של המערב, נקראת כמו גלובליזציה. הקורבנות של תהליך זה הם המדינות ריבוניות, את התרבויות הלאומיות, הדוקטרינות הדתיות, המסורות הכלכליות, הביטויים של צדק חברתי, הסביבה - כל רוחנית, אינטלקטואלי וחומרי מגוונות על פני כדור הארץ. "הגלובליזציה" המונח בלקסיקון הפוליטי הנהוג אומרת פשוט "גלובליזציה חד קוטבית", כלומר לא ההיתוך של תרבויות השונות, מערכות פוליטיות חברתיות וכלכליות למשהו חדש (כמו זה יהיה "גלובליזציה רבה קוטבית", "גלובליזצית eurasist "), כהטלת סטריאוטיפים מערביים על מין אנושי.

 

Eurasism *** (במשמעות הרחבה ביותר שלו) - מונח המציין הגיאופוליטי בסיסי:

- מהבחינה ההסטורית והגיאוגרפית של מבט, בכל העולם, למעט בענף המערבי של תרבות העולם:

- מהנקודה האסטרטגית הצבאית של נוף, כל המדינות שלא לאשר את מדיניות ההתפשטות של ארה"ב ושל נאט"ו שותפיהם;

- מהבחינה תרבותית, השימור והפיתוח אורגני הלאומי, מסורות אתניות ודתיות תרבותיות;

- מנקודת מבט החברתית, את הצורות השונות של חיים כלכליים ו" חברתיים צודק ".

Eurasism (במשמעות ההסטורית הקפדנית שלה) הוא זרם פילוסופים קם בשנת 1920 בקרב מהגר הרוסי. מחברי היסוד שלה הם N.S. Trubetskoy, P.N. סביצקי, N.N. Alekseev, V.G. Vernadsky, V.I.Ilyn, P.P. Suvchinski, ה-Khara Davan, יה. רומברג, ואחרים. משנת 1950 והשינה 1980 הנוכחיים קבל פיתוח והעמקה נוסף של LNGumilyov.

ניאו eurasism - זה התעורר בסוף שנתי ה -1980 (המייסד להיות פילוסוף AG דוגין) והרחיב את היקפו של המושג המסורתי של eurasism, המשלב אותו לגושים חדשים של רעיונות ושיטות - מסורתית, גיאופוליטיקה, מטפיזיקה, "ניו ימין "," שמאל חדש "," דרך שלישית "בכלכלה, התאוריה של" זכויותיהם של אנשים ", אקולוגיה, פילוסופיה אונטולוגית, וקטור האסכטולוגי, הבנה חדשה של השליחות האוניברסלית של ההיסטוריה הרוסיה, פרספקטיבה פרדיגמטי של ההיסטוריה של מדע , וכו '

 

נגד הקמתו של הצו וגלובליזצית העולם atlantist לעמוד התומכים של העולם הרב קוטבי - את eurasists. את eurasists להגן על עיקרון את הצורך לשמר את קיומו של כל עם עליי אדמות, מגוון הפריחה של תרבויות ומסורות דתיות, את זכותם הבלתי המעורערת של העמים לעצמאיים לבחור בדרך של התפתחות ההסטורית שלהם. את eurasists לברך את הכלליות של תרבויות ומערכות של ערכים, דיאלוג הפתוח בין עמים ותרבויות, שילוב האורגני בין המסירות למסורות והדחף היצירתי.

Eurasists אינם רק הנציגים של עמי חיים ביבשת אירואסיה. להיות eurasist הוא בחירה מודעת, מה שאומר ששילוב של השאיפה לשמר את הצורות המסורתיות של חיים עם שהאיפה לפיתוח יצירתי (חברתי ואישי) בחינם.

בדרך זו, eurasists כל האישים החופשיים יצירתיים שמכירים את הערכים של מסורת, ביניהם גם הנציגים של אלה שהאזור אובייקטיבי מהווים את הבסיסים של atlantism.

Eurasists וatlantists מתנגדים לזה בכל דבר. הם להגן על שתי תמונות שונות, אלטרנטיביות, למעט הדדי של העולם ועתידו. זה הניגוד בין eurasists וatlantists המגדיר את קווי המתאר ההסטורי של המאה XXI.

  

 

 

חזון eurasist של עולם העתיד

את eurasists כתוצאה מכך להגן על העיקרון של קוטביות רבה, עומד נגד הגלובליזציה חד הקוטבית שהוטלה על ידי atlantists.

כקטבים של העולם החדש הזה יש לא יהיה המדינות המסורתיות, כמו כמה תצורות ציוויליזציוני משולבות חדשות ("מרחבים גדולים"), התאחד ל" חגורות הגיאוגרפיות כלכליות "(" אזורים הגיאוגרפיים כלכליים ").

על פי העיקרון של רב קוטביות, עתידו של העולם כפי שדמיין את היחסים שווים, נדיבים השותפות בין כל המדינות והעמים והמאורגנים - פי עיקרון של קרבה במונחים של גאוגרפיה, תרבות, ערכים ותרבות - ב4 חגורות הגיאוגרפיות כלכליות (כל אחד בתורו מורכב מכמה "רווחים גדולים").

 

חגורת אירו אפריקני, כולל 3 "מרחבים גדולים": האיחוד האירופי, אפריקה האיסלמית וערבית, משנה טרופי (שחור) אפריקה;

אסיה פסיפיק חגורה, כולל יפן, מדינות דרום מזרח אסיה ובודו סין, אוסטרליה וניו זילנד;

אירו יבשתי חגורה, הכולל 4 "מרחבים גדולים": רוסיה וארצות חבר המדינות עצמאיות (CIS), מדינות היבשת האיסלאם, הודו, סין;

חגורה אמריקנית, כולל שלושה "רווחים גדולים": צפון אמריקה, מרכז אמריקה ודרום אמריקה.

הודות לארגון כזה של חלל העולם, קונפליקטים הגלובליים, מלחמות עקובות מדם וצורות קיצוניות של עימות, המאיימים על קיומו של מין אנושי, הפכו לכמעט סביר.

רוסיה ושותפיה באירו היבשתי החגורה תהיינה לכונן יחסים הרמוניים לא רק עם חגורות שכנות (היורו האפריקאי ואסיה פסיפיק), אבל גם עם החגורה בantipode - החגורה האמריקנית, אשר נקראה גם לשחק תפקיד קונסטרוקטיבי בחץ הכדור המערבי בהקשר של המבנה רב הקוטבי.

חזון כזה של אנושות עתיד הוא ההפך מתכניות הגלובליסט של atlantists נועד ליצור עולם חד קוטבי, סטריאו-מוקלד תחת השליטה של ​​מבני האוליגרכיה של המערב, בפרספקטיבה של יצירה "הממשלה העולמית".

  

 

 

חזון eurasist של האבולוציה של המדינה

את eurasists לשקול את מדינת הלאום, בתכונותיהם הנוכחיות, כצורה מיושנת של ארגון של מקומות ועמים, אופיינית לתקופה ההסטורית הולכת מחמישה עשרה למאה XX. במקום של מדינות לאום תצורות פוליטיות חדשות חייבות לעלות, שילוב לתוך עצמם האיחוד האסטרטגי של החללים הגדולים שביבשת עם המערכת המורכבת רבה הממדית של אוטונומיות לאומיות, תרבותיות וכלכליות פנימיות. חלק מהתכונות של ארגון כזה של חללים ועמים שאפשר לראות בשתי אימפריות העתיקות בעבר (למשל, האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, וכו ') ובמבנים הפוליטיים החדשים (איחוד האירופי, מדינות חבר עמים).

 

המדינות העכשוויות להתמודד היום את התחזיות הבאות

 

 -חיסול עצמי והשתלבות במרחב פלנטרית האחת תחת שליטה אמריקנית (atlantism, גלובליזציה);

 התנגדות לגלובליזציה, בניסיון לשמר את המבנים המנהליים שלהם (ריבונות רשמית) על אף גלובליזציה;

 כניסת תצורות מסוג הנ"ל אזורי ומדינה ("מרחבים גדולים") על הבסיס של קהילה הסטורית, ציוויליזציוני ואסטרטגית.

החלופה השלישית היא 1 eurasist. מנקודת מבט של ניתוח eurasist, זו הדרך היחידה של פיתוח מסוגלת לשמר את הכול יקר ביותר והמקורי שהמדינות העכשוויות נקראות לשמור בפנייה של גלובליזציה. השאיפה השמרנית בלבד כדי לשמר את המדינה בכל מחיר נידונה לכישלון. הנטייה המודעת להנהגות הפוליטיות של המדינות למתמוססים לתוך פרויקט הגלובליסט מוערכת על ידי כeurasists לוותר לערכים האלה גומלים שימור שהיה החובה של המדינות ההסטוריות כלפי נתיניהם.

 

המאה XXI תהיה הזירה של ההכרעה הגורלית של האליטות הפוליטיות העכשוויות הנוגעות לסוגיה של השלוש ההשקפות האפשריות. המאבק על הגרסה השלישית של פיתוח טמון ביסודות של קואליציה בינלאומית רחבה חדשה של כוחות פוליטיים, בהרמוניה עם השקפת העולם eurasist.

 

את eurasists לשקול את הפדרציה הרוסיה ומדינות חבר עמים כמו הגרעין של מבנה פוליטי אוטונומי קרוב - "אירו האיחוד" ("הליבה אירואסיה"), ובהמשך של אחד מארבע חגורות העולם הבסיסיות הגיאוגרפיות הכלכליות ("אירו יבשתי גוש" ).

 

באותו הזמן, את eurasists הם התומכים המושבעים של פיתוח מערכת רבה ממדית של * אוטונומיות.

 

 

* אוטונומיה (ביוונית עתיקה: שלטון עצמי) - צורת הארגון הטבעי של קולקטיבי של אנשים, מאוחדת בכל סוג של סימן אורגני (לאומי, דתי, מקצועי, מוכר, וכו '). תכונה ייחודית של האוטונומיה היא החופש הגדול ביותר באותם תחומים שלא נוגעים לאינטרס האסטרטגי של התצורות הפוליטיות של ממד יבשתי.

אוטונומיה מתנגדת לריבונות - תכונה של הארגונים של עמים ומרחבים אופייניים למדינות הלאום בצורתו הנוכחית. במקרה של ריבונות, אנו מתמודדים עם את זכות prioritary לסידור החופשי ועצמאי בשטח: אוטונומיה מניחה עצמאות בנושאים של ארגון החיים הקולקטיביים של עמים ואזורים, ולא קשורים להזמנתו של השטח.

 

עיקרון אוטונומיה רבה ממדית נתפס כמבנה הארגוני האופטימלי של החיים של עמים, קבוצות אתניות והחברתיות תרבותיות, בפדרציה הרוסיה כמו באיחוד האירופי, ב" האירו היבשתי חגורה "כמו בכל שנותרו" מרחבים גדולים "ו" חגורות הגיאוגרפיות כלכליות "(" אזורים ").

 

כל האדמות (שטחים) של התצורות החדשות הפוליטיות האסטרטגיות ("מרחבים גדולים") יש למצוא תחת ניהול ישיר של מרכז השלטון אסטרטגי. בסמכותו של האוטונומיה חייב להיות בנושאים הקשורים להיבטים שאינם הטריטוריאליים של ממשלת collectivities.

  

 

 

עיקרון eurasist של חלוקת הסמכויות

 עיקרון eurasist של ניהול פוליטי מניח שתי רמות שונות של ממשלה: מקומיות ואסטרטגיות.

ברמה המקומית, הממשלה חוקקה דרך האוטונומיות - כמובן שמורכב מאסוציאציות מסוג שונה (מהעמים רבים המיליון לcollectivities הקטן עשוי מכמה עובדים). הממשלה הזאת פועלת על פי חופש מוחלט ואינה נשלטת על ידי כל מקרה מעולה. המודל לכל סוג של אוטונומיות נבחר באופן חופשי, הנובע ממסורת נטיית ביטוי, ישיר דמוקרטי של רצונו של collectivities האורגני - חברות, קבוצות, ארגונים דתיים.

 

תחת ניהולו של את האוטונומיות נמצאות:

 

 הנושאים האזרחיים ומנהליים,

 במישור החברתי,

 חינוך והשירותים הרפואיים,

 בכל תחום של פעילות כלכלית.

כלומר, הכל, חוץ מהסניפים האסטרטגיים והנושאים האלה נוגעים לביטחון ושלמותה הטריטוריאלית של "רווחים הגדולים".

 

רמת החופש של האזרחים, הודות לארגון של החברה, בהתאם לעיקרון eurasist של אוטונומיה, היא חסר תקדים גבוהה. אדם מקבל אפשרויות של הגשמה עצמית ופיתוח יצירתיות שלא נראה מעולם בהיסטוריה של האנושות.

 

הסוגיות של ביטחון אסטרטגי, הפעילות הבינלאומית שמעבר למסגרת של מרחב אחד היבשתי, בנושאים הכלכליים ברמת המקרו, שליטה על משאבים ותקשורת אסטרטגיים - נמצאות תחת ניהולו של * המרכז האסטרטגי אחד.

 

 

* מרכז היחיד אסטרטגי - הגדרה מקובלת לכל המופעים האלה אשר נמצאים הואצלו שליטת הממשלה האזורית האסטרטגית של "מרחבים הגדולים". זהו מבנה היררכי נוקשה, המשלבים אלמנטים מהמשרדים הצבאיים, המשפטיים ומנהליים. זהו הקוטב של תכנון וממשלה הגיאופוליטי של "מרחבים הגדולים".

תחומי סמכותה של הרמה האסטרטגית והמקומית של כוח הם בהחלט מופרדים. כל ניסיון להציג את האוטונומיה בנושאים הנמצאים תחת סמכותו של המרכז האסטרטגי אחד חייב להיות שבור. ההפך הוא גם נכון.

 

בדרך זו, את עקרונות eurasist של הממשלה לשלב באופן אורגני בעצמם ימין מסורתי ודתי, מסורות לאומיות ומקומיות, לקחת בחשבון את כל העושר של המשטרים החברתיים הפוליטיים שנוצרו במהלך ההיסטוריה, ולכן מציעים ערבות מוצקות של יציבות, ביטחון ופגיע בגבולות.

  

 

 

חזון eurasist של הכלכלה

את atlantists לכוון הטלה כל העמים בעולם דגם אחד של הבנייה כלכלית, בהקמת החוויה של הפיתוח הכלכלי של החלק המערבי של התרבות העולמית במאת XIX-XX למעמד של סטנדרט.

 

להיפך, את eurasists משוכנעים כי המשטר הכלכלי נובע מהמאפיינים ההסטוריים ותרבותיים של ההתפתחות של עמים וחברות וכתוצאה מכך, בתחום הכלכלי הם תואמים למגוון, ריבוי של משטרים, מחקר יצירתי, פיתוח חופשי.

 

כפוף לפיקוח נוקשה חייבים להיות רק בשדות הגדולים בקנה המידה האסטרטגיים, הצמודים לצורך להבטיח את הביטחון הכללי (הקומפלקס צבאי התעשייתי, לתחבורה, משאבים, האנרגיה, תקשורת). כל ענפי המשק שנותרו חופשי ואורגני חייבים לפתח בהתאם לתנאים ולמסורות של האוטונומיות הקונקרטיות שבו הפעילות הכלכלית באופן טבעי מתרחשת.

 

Eurasism מגיע למסקנה כי בתחום כלכלי אין אמת מוחלטת - המתכונים של * ליברליזם ומרקסיזם * יכול להיות מיושמים רק באופן חלקי, תלוי במצבים הקונקרטיים. בפועל, מה שדרוש הוא לשלב בדרכים שונות את גישת השוק החופשי בשליטה על השדות האסטרטגיים, ולפעול לחלוקה מחדש של רווחים בהתאם למטרות הלאומיות והחברתיות של החברה כולה. בדרך זו, eurasism תואם את המודל "השלישי בדרך" * בכלכלה.

 

 

* ליברליזם - דוקטרינה כלכלית הטוענת כי רק החופש העליון של השוק וההפרטה של ​​כל המכשירים הכלכליים ליצור את התנאים האופטימליים לצמיחה כלכלית. ליברליזם הוא הדוקטרינה הכלכלית הדוגמטית של atlantists והגלובליזציה

** מרקסיזם - דוקטרינה כלכלית שטוענת כי רק שליטה מלאה על התהליך הכלכלי על ידי כמה למשל חברתי, ההיגיון של תכנון כללי חובה, והחלוקה השווה של המוצר העודף בין כל חברי האגודה (קולקטיביזם) יכול להניח יסודות כלכליים של עולם פשוט. מרקסיזם דוחה את השוק וקניין פרטי.

 

כלכלה *** "דרך שלישית" - שנקבעה על התיאוריות כלכליות, המשלבת את גישת השוק עם נתח מובהק של כלכלה מוסדרת על בסיס קריטריונים לעיל וכלכליים כאלה או כזה ועקרונות.

 

 

הכלכלה של eurasism חייבת להיות בנויה על העקרונות הבאים

 

כפיפותו של המשק לכמה ערכים רוחניים ציוויליזציוני גבוה;

עיקרון של שילוב המאקרו כלכלי וחלוקת העבודה בקנה המידה של "מרחבים הגדולים" ("איחוד מכס");

יצירה יחידה פיננסית, תחבורה, אנרגיה, מערכת יצרנית והסברה במרחב האירו;

הבחנת גבולות כלכליים עם השכנות "מרחבים גדולים ואזורים הגיאוגרפיים" כלכליים ";

שליטה אסטרטגית של המרכז על ענפי שיטת יוצרים והחופש מקסימאלי מקביל של פעילות כלכלית ברמה של עסקים בינוניים וקטנים;

שילוב אורגני של הצורות של ניהול (מבנה שוק) עם המסורות החברתיות, לאומיות ותרבותיות של האזורים (היעדר תקן אחיד כלכלי בטווח בינוני וארגונים גדולים).

 

 

 

 

חזון eurasist אוצר

המרכז האסטרטגי היחיד של אירו האיחוד לשקול כאסטרטגי רלוונטי גם הנושא של השליטה על זרימת כסף. אין אמצעי יחיד של תשלום חייב להעמיד פן שהתפקיד של מטבע אוניברסלי עולם מילואים. זה הכרחי כדי ליצור מטבע רזרבות אירו נכון, להיות הלכו חוקי בשטחים השייכים לאיחוד האירו. אין מטבע אחר יהיה בשימוש בתוך איחוד האירו כמטבע רזרבות.

מצד השני, הוא חייב להיות בכל דרך עודדה את היצירה של אמצעי תשלום מקומי וחילופים, להיות הלכו חוקי באחד או יותר מאוטונומיות שכנות 1. צעד זה מונע צבירת ההון למטרות ספקולטיביות ומספק גירוי לתפוצה שלו. חוץ מזה, היא מגדילה את גודל ההשקעה לסקטור הריאלי של המשק. לכן, ההקרנות תושקענה קודם כל שבו הם יכולים להיות מועסקים באופן פרודוקטיבי.

 

בפרויקט eurasist, התחום הפיננסי נתפס ככלי לייצור אמיתי וחליפין, מופנה לצד האיכותי של הפיתוח הכלכלי. בשונה מפרויקט atlantist (הגלובליסט), התחום הפיננסי חייב להיות לא אוטונומיה (financialism *) שהיא.

 

 

* Financialism - המערכת הכלכלית של החברה הקפיטליסטית בשלבה פוסט התעשייתי, להיות התוצאה של היגיון פיתוח בלתי המוגבל של עקרונות ליברליים בכלכלה. התכונה הייחודית שלו היא שהמגזר הריאלי של המשק הופך משועבד לפעילות פיננסית וירטואלית (שוקי המניות, שווקים פיננסיים, נייר השקעות בניירות ערך, פעולות עם התחייבויות בינלאומיות, עסקות עתידיות, חיזוי הספקולטיבי של מגמות פיננסיות, וכו '). צירי Financialism על מדיניות מוניטרית ומפרידת התחום המוניטרי (מטבעות עולם מילואים, כסף אלקטרוני) מייצור.

החזון האזורי של העולם הרב הקוטבי מניח מטבע רמות שונות:

 

מטבע הגיאוגרפי כלכלי (ערכי כסף ונייר, להיות הלכו החוקי באזור הגיאוגרפי מוגדר כלכלי, ככלי של יחסים פיננסיים בין המרכזים האסטרטגיים של קבוצה של "מרחבים גדולים");

מטבע "שטח גדול" (ערכי כסף ונייר, להיות הלכו חוקי בתוך "שטח גדול" מובהק - במיוחד בתוך האירו - האיחוד, ככלי של יחסים פיננסיים בין האוטונומיות);

מטבע (צורות שונות של חילופים שווים ערך) ברמה של האוטונומיות.

בהקשר לתכנית זו, הנפקה ומוסדות אשראי פיננסי (בנקים) - בנקים אזוריים, בנקים של "רווחים הגדולים", בנקים (והמקבילה שלהם) של האוטונומיות - חייבים להיות מאורגנים.

  

 

 

היחס לדת eurasist

באמונה למורשת הרוחנית של הנביאים, בערך הגדול של החיים הדתיים, eurasist לראות אות של התחדשות אותנטית והתפתחות החברתית הרמונית.

את atlantists בעיקרון מסרב לראות דבר מלבד החלוף, זמני, בהווה. להם שם הוא במהות העבר ולא על עתיד.

הפילוסופיה של eurasism, להיפך, משלבת את האמונה העמוקה וכנה בעבר עם גישה פתוחה לכיוון העתיד. את eurasists מברך נאמנות למקורות, כמו גם המחקר יצירתי החופשי.

התפתחות רוחנית היא לeurasists העדיפות העיקרית של חיים, שחסרונו לא יכול למצוא פיצוי בכל סחורה כלכלית או חברתית.

לדעתו של eurasists, כל מסורת מקומית דתית או מערכת של אמונה, אפילו לא המשמעותי ביותר, היא נחלתו של כל האנושות. הדתות המסורתיות של העמים, הקשורים למורשת רוחנית ותרבותית שונות, ראויות לטיפול ולדאגה הרב. המבנים המייצגים של הדת המסורתית חייבים להיעזר בתמיכה מהמרכזים האסטרטגיים. קבוצות פלגניות, עמותות דתיות קיצוניות, כתות טוטליטריות, מטיפי דוקטרינות שאינן מסורתיות דתיות ולימודים, וכל כוחות אורינטציה להרס אחרים יש להתנגד באופן פעיל.

  

 

 

חזון eurasist של השאלה הלאומית

את eurasists בחשבון שכל אנשים בעולם - מאלו שהקימו ציביליזציות גדולות ולקטנים, שימור מסורותיהם בזהירות - הם עושר בל ישוער. ההתבוללות דרך השפעה חיצונית, אובדן השפה או אורח חיים מסורתיים, ההכחדה הפיסית של כל אחד מהעמים של כדור הארץ היא אובדן בלתי הפיך לכל האנושות.

השפע של עמים, תרבויות, מסורות נקרא על ידי eurasists כ" מורכבות פורחות "- סימן להתפתחות הבריאה, ההרמונית של התרבות האנושית.

-רוסיה הגדולה, בהקשר זה, מייצגת מקרה ייחודי של שילוב של שלושה מרכיבים אתניים (הסלאבית, תורכי וFinno-יוגר) לעם אחד, עם מסורת מקורית ותרבות עשירה. באותה העובדה של העלייה הרוסיה הגדולה מ- הסינתזה של שלוש קבוצות אתניות, שילוב של פוטנציאל שווה חריג הוא הכיל. בדיוק משום כך רוסיה יותר מפעם אחת הפכה לגרעין של האיחוד של עמים שונים ותרבויות רבים לשזירת ציוויליזציוני אחד. את eurasists מאמין כי רוסיה חייבת לשחק את אותו התפקיד גם במאה XXI.

 

את eurasists אינם בדלן, באותה המידה שהם לא תומכים של התבוללות בכל מחיר. החיים והגורל של העמים הם תהליך אורגני שלא יסבול שום התערבות מלאכותית. צריך להיות מוכרע בין קבוצות אתניות וסוגיות בינלאומיות על פי ההיגיון הפנימי שלהם. כל אנשים על פני כדור הארץ יש הודו חופש לקבל ההחלטות באופן עצמאי ההסטוריות שלהם. לאף אחד אין את הזכות לכפות על אנשים כלשהם לאבד את ייחודו לתוך "כור ההיתוך הגלובלי", כatlantist היה רוצה.

 

את זכויותיהם של העמים הן לא פחות משמעותיות לeurasists מזכויותיו של אדם.

  

 

 

אירואסיה ככוכב לכת

Eurasism הוא השקפת עולם, פילוסופיה, פרויקט הגיאופוליטי, תאוריה כלכלית, תנועה רוחנית, גרעין שסביבו לגבש קשת רחבה של כוחות פוליטיים. Eurasism הוא חופשי מדוגמטי, מההגשה העיוורת לרשויות והאידיאולוגיות של העבר. Eurasism היא הפלטפורמה האידיאלית של התושב של העולם החדש, למי סכסוכים, מלחמות, קונפליקטים ומיתוסים מהעבר אלא עניין הסטורי. Eurasism כעיקרון הוא השקפת העולם החדשה לדורים החדשים של המילניום החדש. Eurasism שואב את השראתה מתורות פילוסופיות שונות, פוליטיות ורוחניות, שעד כה הופיעו כהדדי בלתי מתפשר ולא תואם.

 

יחד עם זה, eurasism יש סט מוגדר של רעיונות יסוד בסיסיים, שממנו לא ניתן לחרוג בשום מצב. אחד העקרונות העיקריים של eurasism הוא ההתנגדות וכתוצאה מכך, פעילה ונרחבת לפרויקט הגלובליסט חד הקוטבי. התנגדות זו (באופן שונה מהשלילה או שמרנויות הפשוטות) היא בעלת אופי יצירתי. אנו מבינים את הכורח של כמה תהליכים הסטוריים ברורים: המטרה שלנו היא להיות מודעת להם, לקחת חלק בם, מה שמובילה אותם לכיוון זה אשר תואם לערכים שלנו.

 

אפשר לומר שeurasism הוא הפילוסופיה של גלובליזציה רבה קוטבית, קורא לאיחוד של כל החברות ועמים על פני כדור הארץ כדי לבנות עולם מקורי ואותנטי, כל רכיב אשר אורגני נובע ממסורות הסטוריות ותרבויות מקומיות.

 

מבחינה הסטורית, את תאוריות eurasist 1 עשו את ההופעה שלהם בקרב הוגים רוסים בתחילת המאה עשרים. אבל הרעיונות האלה עלו בקנה אחד עם החיפוש הרוחני ופילוסופית של כל העמים על פני כדור הארץ - לפחות מאלה שהבינו את האופי המוגבל ולקוי של דוגמות בנאליים, הכשל והמבוי הסתום שאליו את הקלישאות הרוחניות היו קשורות, צריך לברוח מהמסגרות הרגילות לקראת אופקים חדשים. היום אנו יכולים לייחס לeurasism משמעות חדשה, גלובלית, אנו יכולים להבין עד כמה מורשת eurasist שלנו היא לא העבודה של בית הספר הרוסי היחיד, מזוהית לעתים קרובות יותר בשם זה, כמו גם מוריד תרבותי והאינטלקטואלי עצום של כל העמים על האדמה, לא ממש שייכת למסגרת הצרה של מה שעד לא מזמן (במאה עשרים) נחשב כבלתי ניתנת לשינוי האורתודוקסיה (ליברלי, מרקסיסטית ולאומי).

 

במשמעות הגבוהה ביותר ורחבה זו, eurasism רוכש משמעות יוצאת דופן חדשה. עכשיו זה לא רק הצורה של הרעיון הלאומי לרוסיה פוסט הקומוניסטי החדשה (כפי שהוא נחשב על ידי האבות מייסדים-התנועה והעכשווי ניאו eurasists בשלב הראשון), כתכנית עצומה של כוכב לכת אוניברסלי רלוונטי, על ידי עולה בהרבה לגבולות רוסיה, באותה היבשת אירואסיה. באותו אופן כפי שהמושג "אמריקניזם" היום יכול להיות מיושמים על אזורי גיאוגרפים נמצאו מעבר לגבולות באותה היבשת אמריקנית, "eurasism" פירושו בחירת ציוויליזציוני, תרבותית, פילוסופית, אסטרטגית מוזרה, שיכול להתבצע על ידי כל נציג של מין האנושי, בכל המקום על פני כדור הארץ שבו הוא מתגורר, או התרבות הלאומית והרוחנית אליו הוא משתייך.

 

על מנת לספק משמעות זו של eurasism עם תוכן אמיתי, יש עדיין הרבה מה לעשות. ועד כדי כך שהשכבות חדשות יותר וחדשות יותר תרבותיות, לאומיות, פילוסופים ודתיות תצטרפנה בפרויקט שלנו, אותה משמעות הגלובלית של eurasism תורחב, מועשרת, השתנה בתכונות שלו ... ובכל זאת אבולוציה כזו של התחושה של פלטפורמת eurasist חייבת לא פשוט להישאר סוגיה תיאורטית - היבטים רבים חייבים לבוא לידי הביטוי וההישג שלהם רק דרך הפרקטיקה הפוליטית הקונקרטית.

 

בסינתזת eurasist, לא מילה יכולה להיחשב ללא פעולה, ולא פעולה בלי מילה.

 

תחום המאבק הרוחני על התחושה ואת התוצאה של ההיסטוריה הוא שכל העולם. הבחירה של מחנה של עצמו שייכת לכולם באופן אישי. הזמן יחליט לכל השאר. עם זאת, במוקדם או במאוחר, בהישגים גדולים ובמחיר של קרבות דרמטיים, השעה של אירואסיה תבוא.